בא לי נורא חופש אבל הקטע זה שבא לי חופש גם מעצמי. כלומר בא לי חופש אבל לא בא לי לקחת את עצמי איתי.
מי המציא את המושג הבדיוני הזה חופש בכלל.
הרי אין דבר כזה, מה שלא תעשה תמיד תהיה לך מחויבות ואחריות. תמיד תצטרך לדאוג למקום לישון, להתקלח, לאכול בלי שישדדו אותך או יאנסו אותך או יהרגו אותך. אי אפשר להיות חופשי לגמרי.
גם כשחושבים על אלה שהם חופשיים פריקים כאלה שגרים בטבע. אלה שעושים מדיטציות ונוסעים להודו וחיים מאהבה ומביחד. נגיד מוש בן ארי.
הבעיה של מוש בן ארי שהוא אוהב נשים ממש יפות ולא מוכן להתפשר. בעצם זאת לא בעיה שלו אלא שלי.
כי אין לי סיכוי שהוא ישים עלי. הוא התחיל מלהקת שבע ודגל בחיים הרמוניים ורוחניים בלי רדיפה אחרי החומר. אבל הנה לאט לאט הוא הבין שבלי כסף נחנקים ואין שום אוויר ועכשיו הוא מופיע בדה וויס. ואין לי מילה רעה להגיד עליו. אמרתי כבר פה בבלוג שעד לפני כמה ימים תפסתי ממוש בן ארי שהוא הזמר שאף פעם לא הסתפר ולא סידר את השיער וזה הכל. עד שבתוכנית דה וויס בערוץ 2 קלטתי איזה מהמם הוא. כלומר הואהגיע למיינסטרים, אליי. אבל אני קלטתי עליו את החולשה שלו לנשים יפות. רואים איך הגבר גבר הזה נמס ליד אישה יפה.
אז אולי חופש בעצם זה כמו באנגלית - אין. כמו
שsugar free זה בלי סוכר
אז חופש זה ללא.
אין לך בית אז אתה חופשי מהדאגה לחשבון חשמל וגז וארנונה. אבל אתה הומלס. אין לך משפחה אז אתה חופשי מלדאוג להם. אבל אתה בודד. בקיצור חופש זה להיות בלי.
רוצה להיות חופשי תוותר על משהו. אבל אולי אפשר בכל זאת איזו חופשה באיים הקאריביים או בהוואי?
בבקשה בבקשה אני רוצה חופשה!!!!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה