יום שבת, 13 בספטמבר 2014

אף אחד לא רוצה שאני אעבוד אצלו

לאחר תקופה ארוכה שבה עבדתי במקום מסודר והייתי מרוצה, הגעתי למעגל האבטלה ודורשי העבודה. כן, גם אני פותחת את הבוקר בשליחה של קורות חיים לכל מקום אפשרי, בתקווה שמישהו יקח אותי.
שמתי לב שבכל ראיון עבודה שאני מגיעה אליו, המראיינים מחפשים רק למה לא להעסיק אותי. מתחילת הראיון מחפשים מה לא בסדר ולמה אני לא אעבוד טוב. 
את גרה רחוק מדי ויהיה לך קשה להגיע אז את תעזבי אחרי שבועיים. זה מה שנאמר לי בראיון האחרון. בתמימותי חשבתי שזאת סתם אמירה כדי לבדוק את הרצינות שלי ואמרתי שזה בסדר עם חיוך, כי לא האמנתי שיפסלו אותי על זה. אבל אחר כך התקשרה אלי המגייסת מכוח האדם ואמרה שהם אכן פסלו אותי בגלל זה.
אתם רציניים? מה נראה לכם, שבאתי להירשם לקייטנה או חוג פילאטיס? שאחרי שבועיים אני איילל שקשה לי ואעזוב כמו ילדה בת 20 שאין לה מחויבות לפרנס משפחה? חבל שלא אמרתי להם את זה בראיון.
עוד אחד אמר לי שנראה לו שאני לא מחפשת באמת. שאני סתם באה כי בעלי אמר שאני צריכה לצאת לעבוד וזה המקום הראשון שהגעתי אליו.
אחר התקשר אלי כדי להגיד לי שאני לא יודעת להוציא חשבוניות ולכן לא אתאים לו.
אני לא יודעת למה ישר פוסלים אותי. למה אחרי כמה דקות מחפשים כבר למה להגיד לי לא בפרצוף. אני בטח לא יוצאת דופן ויש מאות אלפי מובטלים שעוברים את זה מדי יום.
תהליך חיפוש העבודה הוא מאד משפיל כשחושבים על זה. אתה בא ומנסה למכור את עצמך למישהו ומקבל בכל פעם לא. מקבל בכל פעם את התשובה: ״אתה לא מספיק טוב בשבילנו״.
מזל שאני לא בשוק הפנויים פנויות כרגע, גם שם הבנתי שזה עובד ככה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה