אתמול היה ערב ראש השנה החדשה, שנת תשע״ה והיה ערב נחמד מאד. אני מקווה שהערב הנחמד הוא סיפתח לשנה נחמדה.
היינו אצל ההורים שלי והיה נחמד, צחקנו הרבה מהשטויות של הילדים ושלנו וכולם היו ברוח טובה. אחר כך בדרך חזרה עצרנו בתחנת דלק על כביש 4 לקנות חלב כי נגמר בבית וכמובן על הדרך גם קופי שוט. ראיתי שיש קופי שוט אדומים ב5.5 ש״ח אז ישר לקחתי ארבע. הקופי שוט עם המכסה האדום פשוט ממכר והתחלתי לעצור סתם ככה בתחנות דלק רק בשביל לקנות אותו. המוכר בתחנה היה מאד לבבי ונחמד, הוא היה ערבי, זאת משפחה של ערבים שמנהלת את החנות הזאת ותמיד הם מאד אדיבים ונחמדים. הוא איחל לי שנה טובה וחג שמח וגם אני אמרתי לו שנה טובה מכל הלב. בכלל הייתי אתמול במצברוח כזה נחמד ובכל חנות הייתי נחמדה מכל הלב למוכרים. אחר כך כשהמשכנו לנסוע נכנסו לי מחשבות על המוכר מעניין למה הוא כזה נחמד אם הןא ערבי. אני כמובן תופסת מעצמי בן אדם לא גזעני. האמת שנראה לי שאני סתם עושה את עצמי ואני כן גזענית אבל אל תגלו ואל תתקפו אותי. מישהו בכלל קורא את זה שהוא יגיב חחחחח.
טוב אז אני אנצל את ההזדמנות הזאת לדבר על גזענות. גזענות היא תכונה מכוערת. אבל מצד שני, גזענות היא התכונה הכי טבעית שיש לאדם ואי גזענות היא בעצם מלחמה בטבע האנושי שלנו. למה? כי המוח שלנו בנוי כך שהוא מקטלג כל דבר שהוא רואה לפי האבטיפוס שהוא מכיר, כלומר לפי התכונות הבולטות של הקבוצה שהוא מכיר, גם אם זה חפצים, בעלי חיים או בני אדם. אז אם אני מכירה כמה אשכנזים והדבר הכי בולט בהם הוא שהם משדרים כלפיך התנשאות או קור ולא מבשלים אוכל טעים, זה מה שהמוח שלי מקטלג כשהוא רואה אדם לבן עור ואני די מצפה לזה מהאדם האשכנזי הבא שאני אראה ולמען האמת, בואו נודה בזה שברוב הפעמים הציפיות המוקדמות האלה צודקות באופן מסוים. אם אני רוצה לא להיות גזענית אני צריכה להילחם בנטיה שלי ליצור ציפיות מוקדמות ואז זה יפה מאד מצידי שנתתי לאדם צ׳אנס להכיח לי שהוא לא כמו האבטיפוס של העם שממנו הוא הגיע אבל מסתבר לרוב שטעיתי לגביו. הנה אני אשכנזיה ובגלל זה נתתי כדוגמא אשכנזים ואני מאד מתעצבנת כששופטים אותי לפי המוצא שלי ומחליטים לגבי מראש שאני קרה, לא יודעת לבשל ולנקות, מרוחקת וכו׳ אבל תכלס זה נכון.
גם אומרים על המרוקאים שהם מרוקאים סכין והם עצבנים ודם חם אבל אני לא הייתי גזענית וביטלתי את הדעות הקדומות שלי והתחתנתי עם מרוקאי והנה היום אני חיה בפחד מהתקפות הזעם שלו שהן לא צפויות. אז מתי דעות קדומות זה טוב? רק כשאתה לא מפלה לרעה כי צריך לתת צ׳אנס לכולם והזדמנות שווה כל עוד הם לא מוכיחים אחרת כלומר שמור את הדעות הקדומות שלך לעצמך ותהיה טוב לאנשים, תתייחס אליהם יפה ולא משנה מה המוצא שלהם. אבל תדע בלב מה לצפות מהם פחות או יותר. אוי זה נשמע גזעני עכשיו אבל מה לעשות זה די נכון.
אבל זה לא אומר שהם שווים פחות או בני אדם פחות כי לכל עדה יש את החסרונות והיתרונות שלה ולכולם כואב כשמכאיבים להם ונעים כשמשמחים אותם ואף אחד הוא לא בעל פחות רגשות מהשני.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה