יום שני, 21 בספטמבר 2015

הכוסיות שולטותתתתתתתתתתתת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1

כדי להצליח בחיים, נשים לא צריכות להפעיל יותר מדי את השכל.
אין צורך ללמוד באוניברסיטה, לקרוא, להרחיב אופקים.
מה שמומלץ זה לאכול כמה שפחות (ואם אכלת יותר מדי אז להקיא), ללכת לחדר כושר לפחות 5 פעמים בשבוע, לגדל שיער ולצבוע אותו לבלונדיני וללבוש בגדים חושפניים.
זאת הדרך להצליח בחיים.

הנה, למשל, אם את חתיכה בגופיה לבנה וטייץ שחור צמוד, תוכלי להתחמק ממאסר אפילו אם תקללי שוטר ותאחלי לו שישרף בזבל ושיתהפך עם האופנוע שלו וימות: הנוסעת שקיללה שוטר ויצאה מזה בלי כלום.
אם אתיופי היה מוציא רבע מילה ממה שהיא הוציאה, הוא מזמן היה חוטף שוקר חשמלי ומועלה לניידת למעצר.

את יכולה גם לכתוב ספר ולפרסם תמונות סקסיות שלך בהדסטארט ולמכור 1,000 עותקים. לא משנה מה האיכות של הספר וזה שהסיפורים רדודים ודלים, עם איך שאת נראית, הוא בטוח יהיה רב מכר: שתי פרידות וחצי, אלמוג בר.

זה העולם שלנו, אלה החיים.
ביי אני הולכת לחדר כושר להתחיל מייקאובר!

יום שבת, 19 בספטמבר 2015

היתרונות של זה שאין לך עוקבים בטוויטר

אין לי עוקבים בטוויטר. יש לי רק 3 שהם דמויות כנראה מסחריות שרצו שאני אעקוב אחריהם בחזרה.
אני לא יודעת איך משיגים עוקבים בטוויטר.
לא נורא, יש לזה דווקא יתרונות:
אני יכולה לכתוב מה שבא לי ולא חייבת להיות שנונה, חכמה או מצחיקה.
אני כותבת ומייד שוכחת, לא מבזבזת זמן על לבדוק מי הגיב ומי סימן כוכב או צייץ מחדש.
אני יכולה להיות מה שבא לי, אישה מרירה מאד, קורבן מסכן שמאשים את כולם, בנאדם שונא, מוזר, בודד ועוד ועוד...
אני לא חייבת לשבור את הראש מלא זמן כדי לצמצם את מה שאני רוצה ל-140 תווים כי אני פשוט כותבת מה שבא לי בלי לתכנן.
אני לא מודדת את עצמי לפי מספר העוקבים והמחבבים שלי. טוב, בעצם אני כן. אבל פשוט אין לי ציפיות.
אני מקווה שלא יהיו לי עוקבים בטוויטר. אל תעקבו אחרי בטוויטר.