יש את הרגע הזה שאת מבינה שאת לא והיא כן.
אני לא יודעת בעצם אם זה כך אצל כולן, אבל אני ככה חייתי עם המחשבה שאני במרכז הרבה שנים.
לא שהייתי כזאת אגואיסטית ודרשתי לעצמי הרבה, אבל בענייני אהבה חשבתי כל פעם שההוא התורן צריך לאהוב אותי ולא ייתכן שלא והוא יאהב מישהי אחרת. אם לא, זה לא בסדר ומשהו משובש אצלו באישיות.
יש לו הפרעה נפשית או חרדת נטישה או פחד ממחויבות אם הוא לא אוהב אותי ולא רוצה להיות איתי.
הוא מתוסבך או עדיין מאוהב בחברה שלו לשעבר או בטראומת ילדות.
עד שהרגע הזה מגיע ואת מבינה שזה לא הוא, זה את.
פתאום את מגלה שזה לא רק שזה את שלא מספיק טובה בשבילו, אלא שיש מישהי שהיא הרבה יותר טובה ממך בשבילו.
את רואה אותה ואת משתגעת. מה יותר טוב בה ממני?
אין מישהי שזה לא קרה לה.
אחרי כמה שנים שהייתם ביחד והוא לא רצה להתחתן וגם לא לעבור לגור ביחד ונפרדתם וחזרתם וכל הזמן הזה את והחברות שלך אמרתן שהוא מאד אוהב אותך אבל יש לו בעיה עם מחויבות, פתאום הוא הכיר מישהי אחרת ופתאום כל הבעיות של המחויבות נפתרו!
הם עברו לגור ביחד תוך חודשיים בלי להכיר יותר מדי ואת אוכלת את הלב לארוחת בוקר, צהרים וערב.
זה מה שקרה לי עם רמי.
היתה תקופת אבל של כמעט שנה, אחר כך יצאתי עם כמה בחורים עד שבסוף הכרתי את ערן.
ערן התלהב ממני מאד ואני התלהבתי ממנו פחות. ככל שאני התלהבתי ממנו פחות הוא התלהב ממני יותר ולהיפך.
מה שאהבתי בערן זה את זה שהוא אהב אותי. זאת היתה התכונה שהכי הערכתי אצלו.
יצאנו כמה חודשים שבהם הוא חיזר אחרי בצורה מאד יפה. קיבלתי זרי פרחים ושוקולד חלב שאני מאד אוהבת.
באותה תקופה שקלתי 57 קילו בגובה 1.70 מטר בזכות זה שהייתי רווקה שגרה לבד עם מקרר ריק וכלבלב קטן בשם ראסטי.
הוא החליט שמקרר ריק זה לא יפה והחליט למלא לי אותו.
היינו יוצאים ביחד לסופרמרקטים גדולים וממלאים עגלות, מהעגלות המוצרים היו עוברים לבגאז' שלו ומשם למקרר שלי.
מהמקרר הם עברו לקיבה שלי ומהקיבה אל מחזור הדם שלי ולאט לאט התחלתי להשמין.
ההשמנה היתה איטית ואלגנטית ולקח לי זמן לשים אליה לב.
ערב אחד, אחרי שיצאנו במשך חצי שנה, ישבנו ערן, אני וראסטי על גבעת הכלניות שליד הבית שלי.
הסתכלנו על השמיים שנצבעו בכחול כהה של תחילת הלילה וערן אמר לי שסבתא שלו מאד חולה והוא רוצה שניסע לבקר אותה בבית החולים.
חשבתי מה אני צריכה לעשות מחר אחר הצהרים ונזכרתי שאני צריכה ללכת להחליף את החולצה שקנו לי החברות שלי מהעבודה כמתנה ליום ההולדת כי היא קטנה עלי. ליד בית החולים יש קניון ונוכל אחר כך ללכת להחליף את החולצה סוף סוף.
"בסדר, בטח שניסע לבקר את סבתא שלך" אמרתי לו והוא ממש שמח.
